משך כולל של משימת החילוץ: 114 שעות
גובה כשנלחץ ה-SOS: כ-4,300 מטר
מסלול עד לפינוי יבשתי : 40 קילומטרים

מחלת גובה קשה עלולה להיות קטלנית ולעיתים להוביל להשפעות משניות התורמות למצב מסכן חיים, כמו חוסר היכולת לזוז בכוחות עצמך. חילוץ של ארבעה גברים ממחנה בגובה רב מוקף בטופוגרפיה מורכבת דרש תיאום נרחב של צוותי חילוץ קרקעיים, תחבורה ימית, ומסוק חילוץ שעבדו ביחד על מנת להזיז את המטיילים הניידים למרחק גדול.

הדיווח הראשוני
בספטמבר 2019, מרכז השליטה MAGNUS קיבל התראת SOS מקבוצת תרמילאים באזורים מרוחקים בטג’יקיסטן. בגובה של 4,300 מטר, הקבוצה בת ארבעה בנים—בני 20-23, אשר שוחררו לאחרונה משירות צבאי—הפעילה את המכשירים הלוויינים שלהם שלושה ימים לאחר תחילת המסע בתוך רכס הרי פמיר . באמצעות המכשירים שסופקו להם על ידי MAGNUS, דיווחה הקבוצה על אחד המטיילים המראה סימפטומים של מחלת גובה מתקדמת, כולל כאבי ראש, סחרחורת, בחילות, ראייה מטושטשת ועייפות קיצונית. בהמשך דווח על שאר המטיילים הנוספים מהקבוצה שחלו גם הם במחלת גבהים. צוות MAGNUS נדרש לפעול במהירות על מנת לסייע למטיילים המצויים בסכנה חמורה.

אתגרים מבצעיים

במהלך שלושה ימים, המטיילים טיפסו בקצב שהיה הרבה מעבר להנחיות המומלצות לטיולים בגובה רב, והשפיעו על היכולות של כל חברי הקבוצה. הדינמיקה בין חבורת החברים היתה תחרותית ולמעשה מנעה את ניסיון ההפחתה של התסמינים הללו.
מיקום הקבוצה היה מאות קילומטרים מעיר הבירה דושנבה (העיר היחידה עם שירותי רפואה מרכזיים) ומהציוויליזציה בכלל, בעמק המרוחק של רכס הרי פמיר.
המצב הרפואי של המטיילים החולים דרש חילוץ במסוק.
הטופוגרפיה הקשה של רכס הרי הפמיר הוסיפה מורכבות לבחירת אזור הנחיתה ולתכנון הטיסה.
בשל מגבלות האוויר , זוויות הטיסה היו פחות סלחניות לנחיתה, מה שהגביל עוד יותר את בחירת אזור הנחיתה.

שלבי המשימה

מיד לאחר ההתראה על פוטנציאל מחלת גובה, מרכז השליטה של MAGNUS חיבר את הרופא של מרכז השליטה ישירות עם המטיילים, שהנחה אותם כיצד ליטול תרופות בשטח.
התקשורת נמשכה תחת פיקוח של מרכז השליטה, המפקח הראשי במשמרת, והרופא. שלוש הישויות הללו פיקחו על התקשורת ווידאו שאין החמרה במצב הרפואי של המטיילים וניהלו את זרימת המידע בצורה יעילה. נוצר חלון תקשורת של 30 דקות בין המטיילים לרופא הדסק.
בצמוד לתכנוני הטיסות, מרכז השליטה ניתח מסלולי פינוי אפשריים המוגבלים על ידי גורמים סביבתיים ואנושיים. במקביל, מרכז השליטה שלח צוות חילוץ מקומי לבצע תנועה קרקעית למיקום המרוחק של המטיילים.
באמצעות רכבים וסוסים, צוות החילוץ המקומי הגיע למיקום המרוחק של המטיילים בתוך 48 שעות, וסיפק מזון, שמיכות חמות, מיכלי חמצן ותרופות למטיילים הבלתי ניידים.
בהגעתו, צוות החילוץ הונחה על ידי הרופא של MAGNUS במאמצים לייצב את המטיילים. בהתאם להוראות הרופא, המטיילים קיבלו חמצן נוסף ותרופות נוספות.
באמצעות טכנולוגיית דימוי מתקדמת, זיהה מרכז השליטה את אזור הנחיתה הקרוב ביותר למסוק, מעבר לאגם סמוך, כ-40 קילומטרים מהקבוצה. מסוק חילוץ נשלח לנקודה זו.
צוות החילוץ השתמש בסוסים לרדת לעמק עם המטיילים וסיפק מיכלי חמצן, פגש סירת מנוע בקצה האגם וערך את הצוות למעבר מים—כל זה היה מפוקח ומנוהל על ידי מרכז השליטה MAGNUS.
הצוות הצליח לחצות 20 קילומטרים על פני האגם, התקבל על ידי צוות החילוץ של המסוק, ופונה לבירה דושנבה לקבלת טיפול רפואי נוסף.

חשוב לדעת שמחלת גובה היא תסמין שמהווה סיכון גבוה אשר יכולה להשפיע על כל המטיילים, ללא קשר לגיל, מין, כושר גופני, או ניסיון בטיולים. היא יכולה להשפיע על אותו פרט בצורה שונה בהתאם למגוון גורמים מורכבים ובמקרים נדירים, יכולה להוביל למוות אם לא מטופלת. מומלץ מאוד להיוועץ ברופא האישי לגבי ההוראות הרפואיות להתנהגות בגובה רב, לבצע תכנון מסלול מעמיק, ולשאת תרופות למחלת גובה כאשר מתכננים טיול בתנאים כאלה.