חזרה לדף הבית
זאת הפעם הרביעית של הצלמת תם ביקלס בדרום אפריקה, רק שהפעם היא השאירה את הדד-ליינים בצד והתמקדה בחוויה
תם ביקלס מחלקת את זמנה בין האהבה שלה לצילום ללימודי תואר ראשון, עם סיום תקופת המבחנים היא החליטה שזה הזמן לטוס ליבשת שהשאירה בה זכרונות, חוויות ויותר מכל רצון לחזור. ישבנו איתה לראיון קצר על הנסיעה, מה השתנה מאז הפעם האחרונה ואיך הדברים נראים מאחורי עדשת המצלמה.
צילום: Kippy Smile
פעם רביעית אפריקה
"זו הפעם הראשונה בה טסתי שלא במסגרת התנדבות או עבודה, דיברתי עם שמורת הצ'יטות שבה התנדבתי בעבר וביקשתי פשוט לבוא ולצלם. בנוסף, במסגרת פרויקט חקר ימי על הכרישים בו לקחתי חלק בפעם הקודמת שמרתי על קשר עם כמה חברים מהצוות שגרים בדרבן, ככה שזה היה השילוב המושלם מבחינתי לטוס, לצלם וגם לפגוש אותם".
צילום: תם ביקלס
איך הרגשת לפני הנסיעה ומה היו הציפיות שלך?
"לפני הטיסה הייתה קצת התרגשות, אבל בעיקר ליוותה אותי תחושת רוגע. האזורים האלה באפריקה הפכו להיות כמו בית שני בשבילי וזה תמיד כיף ומרגש לחזור לשגרה הזאת. ציפיתי מאד לראות שוב את החיות שהכרתי כבר בפעם הקודמת משני שועלים מתוקים שהם למעשה אחים, דורבן חמוד בשם ספייקי, נובה הצ׳יטה האהובה, בלס הלביאה שגרה בשמורה וזו כבר הפעם השלישית שאנחנו מתראות ובכל פעם אני רואה איך היא גדלה. יש לנו קבוצת ווטסאפ של כל המתנדבים ככה שחיכיתי גם לראות צ'יטה חדשה שנולדה שם".
צילום: תם ביקלס
מכיוון וחזרת למקום בו כבר היית, מה היה ההבדל העיקרי הפעם?
"הפעם הזאת הייתה מיוחדת בגלל שטסתי בעיקר בשביל עצמי, להבדיל מפעמים בהן טסתי במסגרת התנדבות או עבודה במהלכן אני בעיקר עסוקה ומרוכזת בצילומים, דד-ליינים ולהספיק כמה שיותר דברים לפי מה שהוגדר מראש. הפעם הכל היה רגוע יותר".
איזו תמונה צילמת שם והיית מגדירה בתור האהובה עליך?
"התמונה האהובה עלי מהסבב הזה היא תמונה של שלוש לביאות שצילמתי מתוך מסוק. אני מאוד אוהבת מסוקים והשילוב של זה עם צילום של חיות זו החוויה האולטימטיבית מבחינתי. טסתי במסוק קטן עם 3 מקומות ודלתות פתוחות במשך כשעה וחצי. במהלך הטיסה הזאת ראיתי קרנפים, באפלו, אנטילופות, ג׳ירפות, זברות, אריות, מה לא. זאת זווית צילום מיוחדת שעוד לא יצא לי להתנסות בה".
צילום: תם ביקלס
האם את מתכננת לחזור לשם שוב?
"זאת הפעם הרביעית שלי שם, ובכל פעם הקשרים האישיים רק מתחזקים. אני מניחה שתהיה פעם חמישית אבל אולי למדינה אחרת באפריקה. פגשתי כמה צלמי טבע במהלך השהות שלי שם אז אולי נתכנן איזה מסע משותף כולנו יחד".
ואם היית צריכה לתת מספר טיפים עבור אלה שהיו רוצים לטוס ולהתנדב גם ביבשת, מה הם היו?
"בעיקר בדיקה נרחבת על המקומות בהם אתם שוקלים להתנדב, יש הרבה מקומות שפועלים למטרת רווח ולמעשה מנצלים את המתנדבים.
במסגרת הבדיקה ההמלצות שלי הן:
- לבדוק אם יש כתבות או פרסומים על המקום באינטרנט, לחפש חוות דעת בקבוצות פייסבוק, אינסטגרם, יש המון מידע נגיש ברשת.
- בדיקה עם מתנדבים או מטיילים שהיו במקום בעבר, לקרוא ביקורות, תמיד חשוב גם להצליב מידע ולדבר עם כמה שיותר אנשים.
נורות אדומות:
- אם יש למקום עבר פלילי או מעורבות בפעילויות שלא נחשבות כתורמות לשימור בעבר או בהווה. יש תיעוד לגבי מקומות שנסגרו לתקופה מסויימת או לא פעלו בהתאם עד כדי מצב של מכירת חיות לצייד.
- פעילויות תיירותית נרחבת: מובן שהשמורות זקוקות להכנסה נוספת מעבר לתרומות במטרה לאפשר את קיום השמורה, ולרוב יהיה מדובר בחנות מזכרות, סיור מודרך או פעילות מוצנעת שנראית לגיטימית. שמורות בהן יש יח"צ של המתחם כפינת ליטוף או אפילו גן חיות קשה להאמין שמדובר במקום אותנטי.
- מגע נרחב עם חיות בשמורה: לרוב ברגע שחיות בר באות במגע עם בני אדם הן לא כשירות לחזור לטבע, כמובן שישנם מקרים חריגים בהם בשמורה יכולות להיות חיות פצועות או יתומות איתן מתאפשרת אינטראקציה. למשל, בשמורת הצ׳יטות בה התנדבתי יש צ׳יטה בן 9 בשם נובה שנולד עם חבל הטבור מסביב לרגל שלו מה שיצר נמק ולא איפשר לו שימוש בה. עבור הצ'יטה זהו גזר דין מוות והשמורה למעשה הצילה אותו שכן הוא אינו כשיר לחזור לטבע וכיום הוא מורגל למגע עם בני אדם ונחשב לחיה מבוייתת שאפשר לבוא עמה במגע מסוים. אך אם מדובר בכמות חיות נרחבת, כולל מגע רב עם גורים ותחלופה גבוהה של חיות בדגש על אותן חיות איתן באים במגע צריך לחשוד להיכן החיות האלה הולכות לאחר מכן. יש מקומות רבים שרוצים למכור את ״חווית המתנדב״ וגם פרסום ההתנדבות מצטיירת יותר כפינת ליטוף מאשר עבודה אותנטית מה שעלול להעיד על בעייתיות במקום, לצד קידום ערכים ותפיסות שגויות לגבי מהי עבודה התנדבותית".
"הייתי ממליצה גם לבחון את אופי ההתנדבות. עבודה התנדבותית היא עבודה לכל דבר ולא מתאימה לכל אחד. התנדבות בשמורות טבע/בתי מחסה לחיות בר בדרך כלל תכלול גם ניקיון של האזור והכלובים, תחזוק שוטף של השמורה שיכול להיות מבנייה של גדרות, מלונות ועוד. מעבר לזה הרבה פעמים יהיה צורך בהכנת המזון לחיות השמורה כמו גם איסוף מידע שוטף על החיות ומעקב התנהגותי. המשימות משתנות ממקום למקום וחשוב לדעת שמגיעים בשביל לתרום מהזמן והיכולות שלך ולא מדובר בחופשה. כן יש זמן חופשי לאורך השבוע אבל צריך לדעת לקראת מה מגיעים ולהיות ערוכים בהתאם".
צילום: תם ביקלס
מה התכנית שלך לעתיד?
"אני אף פעם לא מתכננת את הטיסות שלי מראש, אבל אשאף לטוס למקומות אחרים, לעבוד על פרויקטים שונים ואולי לעבוד עם חיות שעוד לא יצא לי לפגוש בעבר.
כרגע אני עדיין בשנה השלישית והאחרונה ללימודים, למזלי ככל שהזמן עובר הלו"ז נהיה פחות אינטנסיבי כך שאוכל לשלב יותר טיסות. בימים אלה אני מתמקדת בצילומים האחרונים שעשיתי ומשקיעה בלימודים כי בסוף חשוב לי שאם אני עושה משהו אז לעשות אותו כמו שצריך".
צילום: תם ביקלס
